סקר טבע ונוף - מועצה אזורית משגב
ממצאי סקר טבע, נוף ומורשת האדם בשטחים הפתוחים במרחב המועצה האזורית משגב
במהלך השנים 2023-2021 נערך סקר טבע ונוף מקיף בשטחה המוניציפאלי של מועצה אזורית משגב. הסקר כלל תיעוד ומיפוי נתונים בוטניים, זואולוגיים, סקירת אתרי מורשת, מיפוי מפגעים ועוד. הסקר נערך על ידי מכון דש"א (דמותה של ארץ) ובתמיכת המשרד להגנת הסביבה והקרן לשמירה על שטחים פתוחים.
| רקע
שטח המועצה האזורית משגב
המועצה האזורית משגב, ממוקמת בגליל התחתון, ונפרסת על פני כ- 160,000 דונם. כ-90% משטחי השיפוט של המועצה מוגדרים כשטחים פתוחים. שטחים אלו כוללים: יערות נטועים (הגדולים שבהם: שגב, תפן, אחיהוד, שפרעם, יובלים והר אחים), שמורות טבע (הר גמל ונחל גמל, הר כמון, הר שכניה ומערת שכניה, מתלול צורים, נחל בית העמק ונחל יצהר), גנים לאומיים (תל יודפת ונחל צלמון) ושטחים חקלאיים. בשל כך, מהווה שטח המועצה גם את ליבתה של רשת המסדרונות האקולוגיים הארצית בגליל התחתון, שבעזרתם מתאפשרת תנועת בע“ח ויחידות הפצת הצמחים, בין שטחים ערכיים ומוגנים.
| זואולוגיה
עופות
במרחב הסקר, מתועדים במאגרי המידע 238 מיני ציפורים. מתוכם 139 שמקננים בארץ, ובנוסף – ארבעה מינים שקיננו בעבר ולא נצפו מקננות בארץ מזה זמן רב. בין המקננים, נמצאו דוגרי קרקע נפוצים כמו כרוון מצוי (Burhinus oedicnemus) וסיקסק (Vanellus spinosus), כמו כן נמצאו מקננים נדירים כמו עפרוני ענק (Melanocorypha calandra), ועפרונן קצר-אצבעות (Calandrella brachydactyla).בנוסף בשטח הסקר נמצאו מספר מקנני מצוקים בסכנת הכחדה כמו אוח עיטי (Bubo bubo) ) ועקב עיטי (Buteo rufinus) ; ושפע מינים מקנני חורש ויער, כשהנדירים ביניהם הם בז עצים (Falco subbuteo) וחטפית אפורה (Muscicapa striata), שמקננת לעיתים בכרמי הזיתים. בתחום הסקר קיימים בתי-גידול לחים יציבים מעטים, כשהעיקרי שבהם הוא נחל צלמון. 61 מהמינים שנצפו בתחום הסקר אופייניים לנופי-מים, ומשתייכים לשתי סדרות עיקריות: אווזאים וחופמאים. בהתאם לכמות ואופי בתי הגידול הלחים בתחום הסקר, כנראה שלא קיימת בו היכולת לספק לרוב ציפורי-מים את הדרוש להן על-מנת להשתקע ביציבות. לכן תחום הסקר משמש אותן בעיקר לצרכי שיחור מזון ומעבר לבתי-גידול לחים שמסביב לתחום משגב. בקנה מידה עולמי, 20 מהמינים הללו מצויים בדרגה כלשהי של סכנת הכחדה. עבור מינים שמקננים בישראל, הוגדרו 57 מינים כנמצאים בסכנת הכחדה בארץ , מהם 21 מינים בסיכון גבוה (EN ,CR). בנוסף, ארבעה מהמינים מוגדרים כפולשים.
אוח עיטי. צילום: כרמל תדמור
עקב עיטי. צילום: ארז נכפולגר
זוחלים ודו-חיים
בין השנים 2022-2000 תועדו במאגרי המידע בתחום הסקר 28 מינים יבשתיים ממחלקת הזוחלים, שנחלקים לשתי סדרות – קשקשאים, שבה נמנים 26 מיני נחשים ולטאות, וצבים, שבה נמנים שני מינים. חמישה מהמינים נמצאים בסכנת הכחדה בישראל, כאשר שלושה מהם מוגדרים בקטגוריית 'עתידו בסכנה' (VU): צב יבשה מצוי (Testudo graeca) הנפוץ בכל תחום הסקר, אוכלוסייתו מידרדרת בהתמדה עקב פעולות ישירות כמו איסוף לשימוש כחיית מחמד ודריסה, ובאופן עקיף מצמצום שטחי המחייה ומפגיעה ע"י עורבים מלוויי-אדם וחיות מחמד; חומט גמד (Ablephatus rueppellii), לטאה זעירה ונפוצה למדי בתחומי הסקר; ונחושית נחשונית (Chalcides guentheri), חומט שמאכלס בתי-גידול שמאופיינים בקרקעות כבדות בסביבה ים-תיכונית, ומצוי יותר בתחום הצפוני של הסקר; מין נוסף שגם הוא בקטגוריית 'עתידו בסכנה' ואין תיעוד שלו בתחום הסקר במאגרי הנתונים מאז סוף שנות ה-80' של המאה הקודמת, הוא מחרוזן הטבעות (Micrelaps muelleri). זהו נחש נדיר שמאכלס בתי-גידול ים-תיכוניים של קרקעות כבדות. מין נוסף שנמצא בסיכון נמוך (NT), הוא קמטן החורש (Pseudopus apodus), גם לטאה זו נפוצה בכל תחום הסקר.
הזוחל שנמצא בסיכון הגבוה ביותר בתחום הסקר הוא לטאה ירוקה (Lacerta trilineata israelica) שנמצאת בסכנת הכחדה (EN). היא מאכלסת כתמי חורש ים-תיכוניים הרריים, בעיקר בגליל העליון, אך גם בכרמל ובצפון הגולן. בעבר תועדה גם בהרי יהודה ושומרון, אך אין שם תצפיות בה בשנים האחרונות. בסקר מתמשך שנערך בהרים הגבוהים שבתחום הסקר, נמצאו פרטים בהרים שכניה, עצמון, כמון וחזון. ממסקנות הסקר, נראה כי לחץ רעייה פוגע בתפוצת המין ע"י פגיעה באופי הטבעי של בית הגידול המועדף על מין זה וחשיפה מוגברת לטריפה. נוסף על כך, גם אירועי שריפות פגעו באוכלוסיות של מין זה.
מחלקת הדו-חיים מתאפיינת בגלגול (מטמורפוזה) שבו נבדלים שלבי החיים בצורתם, בהתנהגותם ובזיקתם למקווי המים. תהליך הרבייה והתפתחות צורת החיים הראשונה בגלגול מתרחשים במים. בתחום הסקר, ניתן למצוא חמישה מינים: צפרדע הנחלים (Pelophylax bedriagae): היא הנפוצה ממיני הדו-חיים בישראל ותפוצתה משתרעת מהנגב התיכון לחרמון. קרפדה ירוקה (Bufo viridis): תפוצתה מתפרסת על מגוון רחב של בתי-גידול, מצחיחים כמו הערבה ועד חורשים ים-תיכוניים בגליל. בתחום הסקר, מרבית התצפיות מרוכזות בשמורות הנחלים חילזון וצלמון. למרות תפוצתה המרשימה, הצטרפה גם היא לרשימת המינים המצויים בסכנת הכחדה (בדרגת EN) לפני למעלה משני עשורים. אילנית מצויה (Hyla savignyi), או בשמה הלועזי – 'צפרדע העצים', הניתן לה עקב הימצאות תדירה על ענפי עצים, מהם היא יורדת בעיקר לצרכי רבייה. בארץ, סטטוס השימור שלה הוא פגיע (VU). מין אילנית נוסף אילנית ערב (H. felixarabica), תועד בתצפיות מעטות בתחום הסקר באזור נחל צלמון. סלמנדרה מצויה (Salamandra infraimmaculata), הנמצאת כיום בסכנת הכחדה בישראל (EN). אוכלוסיית תחום הסקר מהווה את קצה תחום תפוצתה העולמית. השילוב בין המיקום הגיאוגרפי וגורמים אנתרופוגניים, מרעים את תנאי מחייתה. קיומו של גוף-המים, ויציבותו היא גורם חשוב שמשפיע על גודל האוכלוסייה, כך שהאוכלוסיות הגדולות ביותר נמצאות סמוך למקווי מים קבועים, שאינם רבים בתחום הסקר.
סלמנדרה מצויה. צילום: איתי גריסרו
יונקים
משנת 2000 תועדו בתחום הסקר 28 מיני יונקי-בר: עטלפים, פרסתנים, טורפים, מכרסמים, אוכלי-חרקים, שפניים וארנביים.
מבין הפרסתניים תועדה נוכחותו של צבי ישראלי (Gazella gazella). מבין שלושת המינים שמתקיימים בארץ, זהו המין הנפוץ בחבל הים-תיכוני. קיימות תצפיות ועדויות רבות להמצאותו בתחום הסקר. אוכלוסיית הצבי הישראלי מצויה בקטגוריית 'עתידה בסכנה' (VU) עקב הרס בתי-גידול, סלילת כבישים, חסימת צירי מעבר, צייד וטריפה ע"י טורפי-בר וכלבים.
מבין הטורפים, מתועדים בתחום הסקר המינים הנפוצים בארץ: תן זהוב (Canis aureus), גירית מצויה (Meles meles), שועל מצוי (Vulpes vulpes) ונמייה מצויה (Herpestes ichneumon). דלק (Martes foina). לצידם תועדו הצבוע המפוספס (Hyaena hyaena), והזאב האפור (Canis lupus) הנתונים בסכנת הכחדה.
מימין-תחנת הרחה, משמאל-צבי זכר בתחום הסקר. צילום: ענבר שניצר
שלושה מיני עטלפים נמצאו בתחום הסקר: יזנוב קטן (Rhinopoma cyctops) (VU), עטלף פירות (Rousettus aegyptiacus) ופרסף גדול (Rhinolophus ferrumequinum) (EN). בנוסף, בשנות ה-80' נערך סקר מערות על-ידי המרכז לחקר מערות (מלח"מ) של האוניברסיטה העברית בו תועדו במערת שכניה ארבעה מינים בסכנת הכחדה נשפון גדול (Myotis myotis) (CR), נשפון גדות (Myotis capaccinii) (VU), פרסף גדול (Rhinolophus ferrumequinum) (EN), ופרסף גמדי (Rhinolophus hipposideros) (VU). על-כן, נאסרת כניסת מטיילים למערה בתקופת החורף, על מנת שלא להפריע לתרדמת החורף שלהם.
בנוסף, במרחב הסקר, נערכים בקביעות סקרים שמנטרים אוכלוסיות ידועות של נמנמן עצים (Dryomys nitedula), שנמצא בסכנת הכחדה (EN).
נמנמן עצים. מתוך סדרת "יונקים בסכנת הכחדה" של השירות הבולאי, דואר ישראל.
| בוטניקה
במרחב הסקר תועדו לאורך השנים 44 מינים בסכנת הכחדה ו-'על-סף איום' . 21 מתוכם תועדו בסקר הנוכחי, כאשר ארבעה מינים הם חדשים לתחום הסקר (ולריינית הקרינים, זמזומית מפושקת, ציפורנית דביקה ושיבולת-שועל צמרית). למרות ש-23 מינים לא תועדו בסקר הנוכחי, קיים תיעוד עדכני ואמין על 17 מתוכם וסביר שהם עדיין קיימים בתחום הסקר. שלושה מינים כנראה נכחדו (בוצין הגליל, געדה קוצנית וטופח דביק) ושלושה חשודים כטעות בזיהוי או במיקום (זמזומית ורבורג, סחלב הביצות ושלהבית הגלגל).
עושר המינים בתחום הסקר גבוה, וכולל 865 מיני צמחים המהווים קרוב לשליש ממספר המינים בכלל הארץ (כ-2,600 מינים, לא כולל מינים פולשים/זרים או נטועים/פליטי-תרבות). 13 מהמינים שבסכנת הכחדה ו-'על-סף איום' הם אנדמיים או תת-אנדמיים. חשובים לציון, מספר מינים שתחום הסקר מהווה להם גבול תפוצה ארצי או עולמי, או האוכלוסיות היחידות בגליל, או שתחום הסקר מכיל את האוכלוסיות העיקריות בארץ:
אירוס נצרתי: מין אנדמי, האוכלוסיות במתלול צורים הן המערביות בעולם ומרוחקות יחסית מהאוכלוסיות הקרובות באזור ראש פינה במזרח ונצרת בדרום. אירוס הדור: מין אנדמי, האוכלוסייה בהר גמל היא המערבית בעולם, יחד עם האוכלוסייה ממערב לחורבת סאסאי בגבעות אלונים (האחרונה חשודה כאוכלוסייה לא טבעית). עיקר התפוצה בגליל העליון המזרחי ובשומרון. אשבל זהרי: מין תת-אנדמי נדיר מאוד שגדל על תשתית של קרקעות עמוקות, בשדות בעיבוד מסורתי אקסטנסיבי, בשולי שדות או בשדות בור. אוכלוסייה גדולה ביער אחיהוד יחד עם מספר אוכלוסיות סביב מעלה צביה, מהוות את האוכלוסיות העיקריות בעולם של מין נדיר, אנדמי ופגיע זה. סחלב מצויר: מין אנדמי, האוכלוסיות ברכס יודפת הן הדרומיות בעולם יחד עם אוכלוסיות בהר תורען. רצועית הגליל: סחלב נדיר ביותר. האוכלוסיות בשכניה הן הדרומיות ביותר בארץ. אדר סורי: עץ תת-אנדמי, האוכלוסייה בהר עצמון מהווה כנראה את אחת מהאוכלוסיות הדרומיות בעולם. משמש גם לגינון וייעור. מפריק נפוח: עשבוני רב-שנתי, שכיח למדי בתילי הגולן, נדיר מאוד בשומרון ובגליל: האוכלוסיות היחידות בגליל נמצאות בהר חוזה ובהר חזון. שיבולת-שועל צמרית: מין נדיר וקשה מאוד לזיהוי. אותרו שלוש אוכלוסיות בתחום הסקר, אשר מהוות את האוכלוסיות המערביות ביותר בארץ. רקפת יוונית וולריינית הקרינים: האוכלוסיות בחורש הלח סביב חרשים, מהוות את האוכלוסיות הדרום-מערביות ביותר בארץ.
נוף ומורשת האדם
מרחב הסקר משלב מספר תבניות גיאומורפולוגיות. עמקים רחבי-ידיים וביצתיים בחורף (עמק עכו ובקעת בית-נטופה), עמקים פוריים שאינם ביצתיים (בקעת סכנין, בקעת בית-כרם), גבעות נמוכות בשיפולי ההר ורכסים טרשיים. האזורים המועדפים להתיישבות אדם לאורך ההיסטוריה היו באזורי הגבעות הנמוכות, שסמוכות לקרקעות החקלאיות הפוריות בעמקים. ההתיישבות בעמקים עצמם הייתה מעטה ודלה, וכך גם ההתיישבות באזורי ההר הטרשיים (ששימשו בעיקר למרעה).
במרחב שטח מוא"ז משגב מופו בסקר 627 אתרים, מהם 149 ארכיאולוגיים, 36 היסטוריים (עמדת שמירה, מגדל מים וכו') 147 הידרולוגיים (מעיין, בריכה, מאגר וכו׳), 73 בוטניים (עץ בולט, ריכוז פריחה), 72 אתרי הנצחה (אנדרטאות, פינות הנצחה) 81 אתרים גיאומורפולוגיים (מצוק, מחשוף גיאולוגי), 43 אתרי נוף (תצפית, פסל סביבתי, בוסתן וכו'), ו-26 אתרים בסיווג ”אחר״, הכוללים למשל חניוני מטיילים, פינות ישיבה ועוד.
מבין האתרים, 117 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה הארצית (חשיבות גבוהה, 3) , 121 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה האזורית (חשיבות בינונית, 2), ו-389 אתרים דורגו כבעלי חשיבות ברמה המקומית (חשיבות נמוכה, 1). כלל האתרים בקטע הזורם של נחל צלמון, בתל יודפת, בחורבת מחוז ובחורבת קנה דורגו בחשיבות גבוהה, ואילו כלל האתרים בחורבת בית נטופה דורגו בחשיבות בינונית.
מפת ערכיות נופית, ואתרי טבע ומורשת האדם
אתרי טבע ונוף | כרטסת אתרים
כחלק מן הסקר המקיף שנערך בשטח המועצה, נבחרו 19 אתרי טבע, נוף ומורשת, ייחודים ומייצגים לאזור. לכל אתר, כרטיס, ובו התייחסות פרטנית למידע הסביבתי, התכנוני, הנופי והאקולוגי. הכרטיס כולל תמונות ורשימות מיני צמחים ומיני בעלי חיים המתקיימים בסביבת האתר בהתאם לממצאי הסקר ותצפיות שתועדו במאגרי המידע הרלוונטים.
אנחנו מזמינים אתכם לראות, להכיר ולחקור ביחד איתנו את אתרי הטבע והנוף של משגב
חרשים
חרשים. לחץ כדי להרחיב.
האתר נמצא סביב היישוב חרשים והר שזור, לפי גבולות שיפוט המועצה. אזור האתר מאופיין בטרשים ומכוסה בחורש ים-תיכוני צפוף.
לבון - הר חלוץ
לבון - הר חלוץ. לחץ כדי להרחיב.
מרחב טרשי מאד משני צידי קו הרכס. בחלק הצפוני חורש ים-תיכוני צפוף ובחלק הדרומי נוף חשוף ומצוקי עם תצפיות נוף מרשימות ותופעות קרסטיות. בגבול המערבי היישוב לבון.
כישור - תובל
כישור - תובל. לחץ כדי להרחיב.
האתר נמצא בין היישוב כישור בצפון ליישוב תובל בדרום וכביש הגישה ליישוב פלך בדרום-מערב. במזרח גבול שיפוט המועצה.
אזור תעשייה בר-לב
אזור תעשייה בר-לב. לחץ כדי להרחיב.
האתר נמצא בין אזור התעשייה בר-לב במערב לבין קניון נחל שגור במזרח.
טל-אל
טל-אל. לחץ כדי להרחיב.
האתר נמצא מסביב ליישוב טל-אל ודרומית לח'רבת ווזיה הנמצאת מצפון-מזרח לו.
הר גילון
הר גילון. לחץ כדי להרחיב.
האתר מצוי סביב היישובים גילון וצורית. במזרח כביש 784, בצפון ובדרום חלק מהגבול חופף לגבול שיפוט המועצה וכן לתחתית מתלול הר גילון. באזור מדרונות טרשיים מכוסים בתה ושיחייה, על גב הרכס היישובים גילון וצורית המחוברים כיום, ובחלקם הצפוני אזור מיוער. באתר מספר עצי תפארת ואתרי נופש ונוף שצופים למרחב הגליל שנפרש עד החוף. בנוסף, ישנם אתרים ארכיאולוגיים של גתות עתיקות, מערות ובורות מים רבים.
הר כמון
הר כמון. לחץ כדי להרחיב.
גב הר כמון כולל את היישוב מכמנים וחלקים מהיישובים כמאנה-סוואעד. השטח משלב יערות נטועים, חורש, בתה ומדרונות טרשיים. מהפסגות נשקף נוף שצופה לגליל כולו עם מספר נקודות תצפית ומצפור. באתר מספר עצי תפארת ואתרי הנצחה. מעיין עין-כמון ובריכת הסלמנדרות ביישוב מכמנים הם אתרים חשובים במיוחד לאוכלוסיית הסלמנדרות בתחום הסקר.
מורן - ראס אל-עין
מורן - ראס אל-עין. לחץ כדי להרחיב.
האתר נמצא בין היישובים מורן במזרח, לבין ראס אל-עין במערב (כולל שני היישובים), בדרום גבול שיפוט המועצה ומרגלות הר חוזה.
נחל צלמון - ואדי סאלמה
נחל צלמון - ואדי סאלמה. לחץ כדי להרחיב.
האתר ממוקם לאורך נחל צלמון בין כביש 804 (לערך) בצפון, לגבול שיפוט המועצה בדרום, ובין סלאמה ונחל כמון תחתון במערב לגבול שיפוט המועצה במזרח.
צביה - חוסנייה
צביה - חוסנייה. לחץ כדי להרחיב.
האתר מקיף את היישובים צביה וחוסייניה. מדובר במרחב חקלאי ברובו (כרמי זיתים) ובמרכזו גבעה מכוסה בשיחייה עליה ממוקם היישוב צביה. מדרום לצביה, שטח מיוער ושטחי הצפה עונתיים שבהם פורח אירוס הביצות ומצפון, שטחי חורש, יער ואלוני תבור עתיקים והכפר חוסייניה. בחלקו הדרומי נמצאת בקעת חילזון ובה עובר נחל חילזון.
שורשים-יובלים
שורשים-יובלים. לחץ כדי להרחיב.
האתר נמצא צפונית ליישוב יובלים וסביב היישוב שורשים. גבול מזרחי שמורת נחל חילזון, מערבי כביש 784 וגבול שיפוט המועצה וגבול צפוני תחתית הר גילון. עמק נחל חילזון נטוע כרמי זיתים והגבעות מצפון (בפסגתה היישוב שורשים) ומדרום-מזרח בואכה יובלים, מאופיינות במופע שיחייה בצפיפות משתנה ושטח מיוער במחטניים. בגבעות פזורים מספר אתרי תצפית, מצפורים ומערות, גבים ובורות מים שמשמשים אוכלוסיות של דו-חיים.
יער שגב
יער שגב. לחץ כדי להרחיב.
יער אורנים ותיק במדרונות המשתפלים לנחל עביד. בחלקו הדרומי מחצבה גדולה ועמוקה (מחצבת שגב) שננטשה וגבעה מרשימה (חורבת גמום), בצפון, תל מיעאר, כשבסביבתו אתרים ארכיאולוגיים רבים, בהם גתות, בורות וגבי מים, מספר מבנים ובנוסף, באר שגב, חלקות חקלאיות ושטחי מרעה.
אבטליון - הררית
אבטליון - הררית. לחץ כדי להרחיב.
האתר נמצא במזרח הרי יטבת, סביב היישובים אבטליון והררית-יחד, הוא כולל את הר האחים במערב ופסגת הר נטופה במזרח. הגבול הדרומי למרגלות הרי יטבת. האתר מתאפיין בפסיפס של יערות ושיחיות, כרמי זיתים ברכס יטבת כשבראש ממוקמים שני היישובים אבטליון והררית-יחד. בשטחים מסביבם נמצאים מעיין - עין נטופה, מבדד נטופה ואתרים ארכיאולוגיים רבים, בהם מבנים, גבים, בית בד, בור הררית ופינות ישיבה לנופשים.
הר שכניה -נחל שגב
הר שכניה -נחל שגב. לחץ כדי להרחיב.
האתר ממוקם לאורך נחל שגב וסביב היישובים מנוף, שכניה וקורנית. במזרח המרכז האזורי משגב ובדרום כאוכב. במערב הר כבול והיישוב כאבול. בגב הרכס היישובים קורנית, שכניה ומנוף. לכיוון דרום יערות ותיקים ושיחיות )כולל דולינה ובה מערה קרסטית - מערת שכניה(. לכיוון צפון אזור חורש ושיחייה היורד לנחל שגב. מעבר לנחל שגב אזור יער נטוע. הר שכניה הוא שלוחה רחבה, מתונה וארוכה שפסגתה ביישוב קורנית ברום 456 מ'. לכיוון דרום-מערב מדרונות מתונים ולכיוון צפון-מזרח מדרונות תלולים עם מדרגת ביניים ואחריה התחדשות המדרונות לנחל שגב. הנחל עצמו מתון ומעבר לו מדרונות נוספים לעבר יער שגב.
סובב יודפת
סובב יודפת. לחץ כדי להרחיב.
אתר זה נמצא סביב היישוב יודפת עד שמורת הר עצמון בדרום ועד הפסגה המזרחית של הר השאבי במזרח. בצפון כביש יודפת - הררית. האתר מתאפיין בפסיפס של שטחים חקלאיים פעילים ונטושים, היישוב יודפת ואזור מיוער בקרבתו. במזרח שטחי מרעה ומספר מבנים של פזורת חוג'ייראת דהרה. שדרות מרשימות של ברושים שנותרו סביב חלקות חקלאיות נטושות. צפון האתר מהווה חלק מקו הרכס של הרי יטבת, ששיאו בתחום האתר בהר השאבי (545 מ'). פסגה משנית בהר מימין (478 מ'). לכיוון דרום-מזרח השתפלות מתונה לרום 400 מ' באוכף שמפריד בין יודפת להר עצמון. 64% משטחי האתר מתאפיינים בשטחים טבעיים ומיוערים, 25% שטחים חקלאיים, 10% שטחים בנויים והשאר מופרים. השטחים הטבעיים מגוונים ומתחלפים בין שטחי חורש מפותח (בעיקר סביב יודפת), שיחיות ובתות, שטחים עשבוניים מעובדים חלקית או מוברים, יערות נטועים ברחבי-עלים ומעט יערות אורנים. החורשים נשלטים ע"י אלון מצוי והבתות והשיחיות בעיקר ע"י קידה שעירה וסירה קוצנית עם נוכחות של אשחרים, אלון מצוי ובר-זית בינוני. חלק מהשטחים העשבוניים עשירים במינים של קרקעות עמוקות בהם מינים נדירים ובסכנת הכחדה. מינים בסכנת הכחדה כוללים את אירוס הסרגל, תלתן ישראלי, זמזומית ארוכה, שיבולת-שועל צמרית, זמזומית מפושקת, סגולית הכלאיים, סחלב מצויר, ציפורנית דביקה ושום הגלגל. מבחינת בע"ח נמצאו באתר מינים של חורש הררי כמו לטאה ירוקה וסלמנדרה מצויה ומינים שמאפיינים בתות ושטחים חקלאיים כמו שליו נודד.
דמיידה - נחל אבליים
דמיידה - נחל אבליים. לחץ כדי להרחיב.
האתר ממוקם סביב היישוב דמיידה ולאורך נחל אבליים מפאתי כאוכב ומערבה. בגבול הדרומי מחצבת הר חנתון. בלב המתחם הכפר הבדווי דמיידה. בחלק הצפוני ערוץ נחל אבליים ושיחיות במדרונות התלולים שבקרבתו. מדרום וממערב לדמיידה אזור חקלאי בעמק נחל אבליים ובקרבתו, כולל לא מעט שדות. מספר אזורים מיוערים. 57% ממרחב האתר מתאפיין בשטחים טבעיים ומיוערים, 33% שטחים חקלאיים, כ8%- בנויים והשאר מופרים. השטחים הטבעיים בצפון היחידה ברובם מתחלפים בין חורש, שיחייה ובתה, עם השליטים אלון מצוי, אלת המסטיק, סירה קוצנית וחרוב מצוי. במרכז יש בעיקר משארים ושטחים מופרים בין שטחי חקלאות, רובם בתה בשלטון סירה קוצנית, ובדרום היחידה יש בעיקר יערות נטועים בשלטון אורנים וברוש מצוי. באתר מתקיימים מיני בע"ח שמאפיינים בתי גידול מצוקיים וטרשיים כמו עקב עיטי וחכלילית סלעים, לצד מינים שמשחרים למזונם בשטחי גד"ש פתוחים כמו בז אדום וכאלו שמשחרים למזונם בסביבת צמחייה סבוכה כמו עטלפון אירופי. מינים בסכנת הכחדה כוללים את אפלול מצוי, אשמן גדול, כנפן, עטלפון אירופי, רמשן לילי, צב-יבשה מצוי, אשף, בז אדום, חכלילית סלעים ועקב עיטי.
סובב אשחר
סובב אשחר. לחץ כדי להרחיב.
מיקומו של האתר הוא סביב היישוב אשחר, בין פתחת נחל חילזון במזרח לערב אל-נעים במערב ואשבל בדרום. מאפייני השטח כוללים גבעת קרד ושטחי שיחייה במדרונות הטרשיים סביבו. מערת נטיפים ושקע, בשניהם תועדה פעילות סלמנדרות.
לוטם - חמדון
לוטם - חמדון. לחץ כדי להרחיב.
האתר נמצא בין לוטם למחנה צלמון, כולל פזורת חמדון. מרחב האתר נחלק לכ-53% שטחים טבעיים ומיוערים, 20% חקלאיים והשאר בנויים. בשטחים הטבעיים יש חורש בכיסוי נמוך עד בינוני בשלטון אלון מצוי, עם ליווי של אלת המסטיק במפנה הדרומי. באתר מיני בע"ח שמאפיינים שטחים פתוחים ללא צמחייה סבוכה כמו ארנבת מצויה.
חורבת בית-נטופה
חורבת בית-נטופה. לחץ כדי להרחיב.
מערבית לעילבון, סביב חורבת בית נטופה ושדות חקלאיים. הגבול הצפוני הוא הרי יטבת והגבול הדרומי גבול שיפוט המועצה. האתר מתאפיין בפסיפס של חלקות חקלאיות המשמשות בעיקר לגידולי שדה, הנקטע ע"י תעלת המוביל הארצי. בחלק המזרחי גבעה חשופה - חורבת בית נטופה, בה שרידים ארכיאולוגיים רבים, המשמשת כאזור מרעה.58% משטח האתר מתאפיין בשטחים חקלאיים, 18% שטחים בנויים ו23%- שטחים טבעיים ומיוערים. התל נשלט ע"י עשבוניים בני-חלוף עם עצים ושיחים פזורים וצפון היחידה גובלת במדרונות הדרומיים של הרכס בהם בתה ושיחייה בשלטון אלת המסטיק וחרוב מצוי. בחלק מהשטחים החקלאיים ושוליהם גדלים מינים של קרקעות עמוקות בהם מינים נדירים ובסכנת הכחדה כגון דבקה זנובה, טופח דביק, דוגון ירושלמי, לוענית יריחו, מיאגרון אוזני ושלמון סורי. באתר מתקיימים מיני בע"ח הנפוצים בבתי-גידול בעלי צמחייה פתוחה יחסית כמו גבתון שחור-ראש ועפרוני ענק. מינים בסכנת הכחדה שנצפו באתר כוללים זאב אפור, צב-יבשה מצוי, גיבתון שחור-ראש ועקב עיטי. באתר נמצאת חורבת בית נטופה - מערות מגורים ובורות מים. באתר נמצאו גם שרידי מבנה ציבורי, ייתכן בית כנסת עתיק.
