לוגו סיפור

חולות מישור החוף

דו"ח מצב הטבע 2023

רקע

גיאוגרפיה

גבולות יחידת הניטור של חולות מישור החוף הם: גבול ישראל–לבנון בצפון, קצה רצועת החולות העוקב אחרי המסלע המקומי במזרח, רצועת עזה בדרום, והים התיכון במערב.

חולות מישור החוף הם תוצר בליה והסעה של מרכיבים שונים. החולות הדרומיים הם בעיקר תוצר בליה של סלעי גרניט ואבני חול (שהוסעו עם הנילוס מסודן ומאתיופיה), והרכיב העיקרי בהם הוא גבישים בלויים של היסוד צורן. ככל שעולים צפונה לאורך מישור החוף, פוחתת כמות הקוורץ (צורן דו-חמצני) בחול, ומצפון למפרץ חיפה עשוי החול ברובו מבליית חומרים ביוגניים: שברי שלדים של בעלי חיים ימיים.

השטח המנוטר ביחידה זו כולל ארבע יחידות נוף עיקריות: דיונה פעילה, דיונה מיוצבת למחצה, דיונה מיוצבת ושקע בין-דיונרי. כל יחידה מאופיינת במיני צמחים וחי המאפיינים אותה.

טיפוס הדיונה ומידת התנועה או היציבות של החול נקבעים על ידי עוצמת הרוח וכיוונה, גודל גרגיר החול, כיסוי הצומח והקרומים הביולוגיים. למעלה מ-50% מהדיונות לאורך מישור החוף הן דיונות מיוצבות או מיוצבות למחצה, ורק כ-20% מהן מאופיינות ברכס עם חול חשוף הנמצא בתנועה.

שטח יחידת הניטור הוא 344 קמ"ר.

משקעים

בגרף התפלגות ממוצע המשקעים הרב-שנתי ניתן לראות שקיים טווח יחסית צר של משקעים ביחס לאורך ולרוחב של היחידה, הנע  מ-410 ועד 610 מ"מ גשם בשנה. רוב היחידה נמצא בטווח של 450–560 מ"מ גשם בשנה. ממוצע המשקעים השנתי המשוקלל ביחידה הוא 510 מ"מ.

ממוצע משקעים רב-שנתי ביחידת חולות מישור החוף. החץ מצביע על ממוצע המשקעים המשוקלל ביחידה (על סמך נתונים מהאטלס המטאורולוגי לשנים 1991–2020).

טמפרטורה

הטמפרטורה השנתית הממוצעת ביחידה היא 19.9 מעלות צלזיוס.

בתחנה המטאורולוגית של נמל חדרה, הנמצאת סמוך למרכזה הגיאוגרפי של היחידה, נמדדו הנתונים הבאים:

טמפרטורת המינימום היומית הממוצעת בחודש הקר ביותר (ינואר): 10.5 מעלות צלזיוס.

טמפרטורת המקסימום היומית הממוצעת בחודש החם ביותר (אוגוסט): 28.5 מעלות צלזיוס.

התפלגות הטמפרטורה השנתית הממוצעת ביחידה. החץ השחור מצביע על הממוצע המשוקלל (על סמך נתונים מהאטלס המטאורולוגי לשנים 1995–2009).

קרקעות

הקרקע השכיחה ביותר ביחידת חולות מישור החוף היא חולות נודדים.

סוגי הקרקע ביחידת חולות מישור החוף (לפי חלוקה לחבורות קרקע, 1970)

מסלע

המסלע השכיח ביותר ביחידת חולות מישור החוף הוא חול.

סוגי המסלע ביחידת חולות מישור החוף (לפי מפה ליתולוגית, 2014)

תכסית הקרקע

תכסית הקרקע ביחידת חולות מישור החוף נכון לשנת 2020 מורכבת מ: 46% שטח בנוי וכבישים, 45% שטח טבעי ומיוער, 4% שטח מופר, 3% שטחי חקלאות,ו-2% שטח מקווי מים.

התפלגות תכסית הקרקע לשנת 2020 ביחידת חולות מישור החוף

מקור הנתונים:  המארג, 2022 

חלוקה ניהולית ושימושי קרקע

שטחים מוגנים סטטוטורית ושטחי אש ואימונים ביחידת חולות מישור החוף, נכון לשנת 2022:

22.4% שטחים מוגנים סטטוטורית (77 קמ"ר)

70% שטחי אש ואימונים (20.3 קמ"ר)

10.5% השטח המוגן סטטוטורית החופף לשטח אש (36 קמ"ר)

מקור הנתונים: צבא הגנה לישראל, רשות הטבע והגנים והקרן הקימת לישראל

חלוקה ניהולית ושימושי קרקע

16.3% מהשטחים בניהול רשות הטבע והגנים (56 קמ"ר), 3.5% מהשטחים בניהול הקרן הקימת לישראל (12 קמ"ר).

מקור הנתונים: רשות הטבע והגנים, 2022 והקרן הקימת לישראל, 2023

צומח

אחוז כיסוי הצומח הרב-שנתי משקף במידה רבה את רמת היציבות של הדיונה. כיסוי הצומח הרב-שנתי בדיונות נודדות קטן מ-15%, והמין השולט בהן הוא ידיד החולות. בדיונות המיוצבות למחצה הכיסוי הוא בין 16% ל-35%, והמין השולט הוא לענה חד-זרעית. בדיונות מיוצבות כיסוי הצומח נע בין 36% ל-60%.

בחולות מישור החוף נפוצים כ-30 מיני צמחים רב-שנתיים וכ-100 מינים חד-שנתיים. בבית גידול זה עושר מיני הצמחים האנדמיים הוא הגבוה ביותר בארץ (40%).

התנאים היובשניים בבית הגידול החולי מציבים אתגר לקיומם של צמחים (כמו גם בעלי חיים), ועל כן מינים פסמופיליים שמותאמים לתנאים האלה ישגשגו במערכת זו.

מקרא מפת תצורות צומח

מקור הנתונים:  המארג, 2023 

איומים ותהליכים

אובדן בתי גידול

  • פיתוח להתמרת שטחים טבעיים לשם הרחבת יישובים ותשתיות (פגיעה במגוון המינים שבשטחים המותמרים, יצירת תנאי סביבה שונים בשטח המותמר, מקור להפרעות שוליים לסביבה). רצועת החוף של הים התיכון היא המאוימת ביותר בשל תהליכי פיתוח מואצים והתגברות לחצי הנדל"ן.
  • התייצבות דיונות בצומח מקומי (אובדן מיני צמחים וחי ייחודיים – פסמופיליים, המתמחים בבית הגידול החולי).
  • התפשטות שיטה כחלחלה וטיונית החולות (ייצוב דיונות, דחיקת מיני צמחים וחי מקומיים ושינוי תכונות הקרקע).

השפעות שוליים

  • השפעות שוליים סביב יישובים, כבישים ובסיסי צבא (מינים פולשים, מתפרצים ומתפראים, פסולת וזיהום אור, שפכים ורעש), חקלאות (זליגת חומרי הדברה ודישון, מינים פולשים ומתפרצים ופסולת), ושטחי יער (מינים פולשים ומתפרצים).

קיטוע

  • במדד הקיטוע שמתייחס לשינוי בגודל שטחי הליבה של יחידות הניטור בין השנים 2015–2020, נמצא ששטחי הליבה של יחידת חולות מישור החוף ויחידת החורש הים תיכוני הצטמצמו בממוצע ביחס לשטחן יותר מכל יחידות הניטור האחרות. כלומר, גודל הכתמים הטבעיים הרציפים הצטמצם. בשטח היחידה גורמי הקיטוע המרכזיים הם יישובים, כבישים ותשתיות (השפעות שוליים, צמצום בתי גידול טבעיים ובידוד אוכלוסיות). חלק מהמינים הפסמופיליים נמנעים מתנועה על קרקע שאינה חולית, ולמעשה כלואים על "איי דיונות חול" בסביבה מיוצבת.
  • גידור לצורכי תיחום שטחי מרעה או הגנה על שטחי חקלאות, בעיקר מטעים וכרמים (מגביל אפשרות מעבר ליונקים גדולים ובינוניים).

התייצבות חולות

  • הפסקה של כריתה, רעייה וליקוט הצומח המעוצה הובילה להתפשטות צומח, בעיקר ממוצא ים תיכוני (דחיקת מיני הצמחים והחי הפסמופיליים).

פעילות רכבי שטח

  • פעילות רכבי שטח אינטנסיבית (פגיעה בצומח ובחי ושינוי מבנה הדיונות).

איומים ותהליכים

זיהום אור

  • יחידת חולות מישור החוף חשופה לזיהום אור יותר מכל יחידת ניטור אחרת. בכלל זה, כמעט כל חופי הים התיכון חשופים לזיהום אור, וכ-78% מהם חשופים לזיהום אור גבוה (שיבוש מקצבים ביולוגיים, משיכה לאור המלאכותי או דחייה ממנו, פגיעה בהתמצאות במרחב, פגיעה בפעולות הנחוצות לקיום [רבייה, תקשורת, שינה ועוד]).

מינים פולשים

  • שטחים נרחבים מחולות מישור החוף סובלים מכיסוי צומח צפוף של מינים פולשים, בייחוד טיונית החולות ושיטה כחלחלה (דחיקה של מיני צמחים ובעלי חיים מקומיים ושינוי תנאי בית הגידול החולי).

מינים מתפרצים

  • הפיתוח והפעילות האנושית האינטנסיבית חושפים חלקים ניכרים משטחי חולות מישור החוף לנוכחות מינים מלווי אדם, בהם כלבים וחתולים מתפראים, וכן מיני בר מתפרצים, כמו עורב אפור ותן זהוב (דחיקה של מינים מקומיים).

שינוי האקלים

  • התחממות, יובש ועלייה בעוצמות אירועי גשם (שינויים בפנולוגיה: נדידת עופות, עונת מעוף הפרפרים [ראו פרק פרפרים]). עליית מפלס הים עלולה לגרום לשינוי מבנה החוף ולשינויים בדיונות הקרובות לים.

מערך הניטור

איומים ותהליכים מרכזיים שנבחנו ביחידת הניטור

  • שינויים במגוון הביולוגי לאורך תקופת הניטור.
  • השפעות שוליים של יישובים על המגוון הביולוגי.
  • הבדלים במגוון הביולוגי בין דיונות פעילות לדיונות מיוצבות למחצה.
  • הבדלים במגוון הביולוגי בין החלק הצפוני של חולות מישור החוף לחלק הדרומי.

אתרי הניטור

ביחידת חולות מערב הנגב מנוטרים האינדיקטורים בשטחים טבעיים ומיוערים (בצהוב) בדיונות פעילות ובדיונות מיוצבות למחצה בארבעה אתרי ניטור: חולות קיסריה, אשדוד, ניצנים וזיקים.

מצב המגוון הביולוגי – ממצאי מפתח

השפעות השוליים חורגות מתוך יישובים אל השטחים הטבעיים ופוגעות במגוון הביולוגי.

צומח

  • פחות מ-4% מהשטח הטבעי הנוכחי בחולות מישור החוף נותר כדיונה פעילה ללא צומח (חול חשוף) (5.2 קמ"ר), לעומת 18% לפני כ - 40 שנה.
  • פחות משליש משטחי חולות מישור החוף שהיו בראשית המאה ה-20 נותרו כשטח טבעי ללא תכסית (בינוי, תשתית וחקלאות).
  • מדד הצומח (NDVI) עלה ב-68% בין השנים 1984–2022, ובעשור האחרון חלה עלייה של 9%.

פרוקי רגליים

  • הרכב המינים של פרוקי הרגליים בחלק הצפוני של מישור החוף שונה מזה שבחלק הדרומי.
  • הרכב המינים של פרוקי הרגליים בדיונות המיוצבות למחצה שונה מזה שבדיונות הפעילות.
  • עושר המינים ושפע הפרטים הכולל של פרוקי הרגליים נמוך יותר בדיונות הפעילות בהשוואה לדיונות המיוצבות למחצה.
  • השפע הממוצע למין בפרוקי רגליים גבוה יותר בדיונות פעילות בהשוואה לדיונות מיוצבות למחצה.

זוחלים

  • שפע מיני הזוחלים לא השתנה בשבע שנים (2014–2021).
  • עושר המינים של הזוחלים אינו שונה בקרבת יישובים מעושר המינים הרחק מהם.
  • שפע הפרטים הכולל של הזוחלים נמוך ב-19% בקרבת יישובים בהשוואה לשפע במרחק מיישובים.

ממוצע משקעים רב-שנתי ביחידת חולות מישור החוף. החץ מצביע על ממוצע המשקעים המשוקלל ביחידה (על סמך נתונים מהאטלס המטאורולוגי לשנים 1991–2020).

התפלגות הטמפרטורה השנתית הממוצעת ביחידה. החץ השחור מצביע על הממוצע המשוקלל (על סמך נתונים מהאטלס המטאורולוגי לשנים 1995–2009).

סוגי הקרקע ביחידת חולות מישור החוף (לפי חלוקה לחבורות קרקע, 1970)

סוגי המסלע ביחידת חולות מישור החוף (לפי מפה ליתולוגית, 2014)

התפלגות תכסית הקרקע לשנת 2020 ביחידת חולות מישור החוף

מקרא מפת תצורות צומח