חולות מישור החוף

בגרף התפלגות ממוצע המשקעים הרב-שנתי ניתן לראות שקיים טווח יחסית צר של משקעים ביחס לאורך ולרוחב של היחידה, הנע  מ-410 ועד 610 מ"מ גשם בשנה. רוב היחידה נמצא בטווח של 450–560 מ"מ גשם בשנה. ממוצע המשקעים השנתי המשוקלל ביחידה הוא 510 מ"מ.

מקור הנתונים:  השירות המטאורולוגי 

הטמפרטורה השנתית הממוצעת ביחידה היא 19.9 מעלות צלזיוס.

בתחנה המטאורולוגית של נמל חדרה, הנמצאת סמוך למרכזה הגיאוגרפי של היחידה, נמדדו הנתונים הבאים:

טמפרטורת המינימום היומית הממוצעת בחודש הקר ביותר (ינואר): 10.5 מעלות צלזיוס.

טמפרטורת המקסימום היומית הממוצעת בחודש החם ביותר (אוגוסט): 28.5 מעלות צלזיוס.

מקור הנתונים:  השירות המטאורולוגי 

הקרקע השכיחה ביותר ביחידת חולות מישור החוף היא חולות נודדים.

מקור הנתונים:  משרד החקלאות ופיתוח הכפר 

המסלע השכיח ביותר ביחידת חולות מישור החוף הוא חול.

מקור:  המכון הגיאולוגי 

תכסית הקרקע ביחידת חולות מישור החוף נכון לשנת 2020 מורכבת מ: 46% שטח בנוי וכבישים, 45% שטח טבעי ומיוער, 4% שטח מופר, 3% שטחי חקלאות,ו-2% שטח מקווי מים.

מקור הנתונים:  המארג, 2022 

שטחים מוגנים סטטוטורית ושטחי אש ואימונים ביחידת חולות מישור החוף, נכון לשנת 2022:

22.4% שטחים מוגנים סטטוטורית (77 קמ"ר)

70% שטחי אש ואימונים (20.3 קמ"ר)

10.5% השטח המוגן סטטוטורית החופף לשטח אש (36 קמ"ר)

מקור הנתונים: צבא הגנה לישראל, רשות הטבע והגנים והקרן הקימת לישראל

16.3% מהשטחים בניהול רשות הטבע והגנים (56 קמ"ר), 3.5% מהשטחים בניהול הקרן הקימת לישראל (12 קמ"ר).

מקור הנתונים: רשות הטבע והגנים, 2022 והקרן הקימת לישראל, 2023

אחוז כיסוי הצומח הרב-שנתי משקף במידה רבה את רמת היציבות של הדיונה. כיסוי הצומח הרב-שנתי בדיונות נודדות קטן מ-15%, והמין השולט בהן הוא ידיד החולות. בדיונות המיוצבות למחצה הכיסוי הוא בין 16% ל-35%, והמין השולט הוא לענה חד-זרעית. בדיונות מיוצבות כיסוי הצומח נע בין 36% ל-60%.

בחולות מישור החוף נפוצים כ-30 מיני צמחים רב-שנתיים וכ-100 מינים חד-שנתיים. בבית גידול זה עושר מיני הצמחים האנדמיים הוא הגבוה ביותר בארץ (40%).

התנאים היובשניים בבית הגידול החולי מציבים אתגר לקיומם של צמחים (כמו גם בעלי חיים), ועל כן מינים פסמופיליים שמותאמים לתנאים האלה ישגשגו במערכת זו.

מקור הנתונים:  המארג, 2023 

• פיתוח להתמרת שטחים טבעיים לשם הרחבת יישובים ותשתיות (פגיעה במגוון המינים שבשטחים המותמרים, יצירת תנאי סביבה שונים בשטח המותמר, מקור להפרעות שוליים לסביבה). רצועת החוף של הים התיכון היא המאוימת ביותר בשל תהליכי פיתוח מואצים והתגברות לחצי הנדל"ן.
• התייצבות דיונות בצומח מקומי (אובדן מיני צמחים וחי ייחודיים – פסמופיליים, המתמחים בבית הגידול החולי).
• התפשטות שיטה כחלחלה וטיונית החולות (ייצוב דיונות, דחיקת מיני צמחים וחי מקומיים ושינוי תכונות הקרקע).

• השפעות שוליים סביב יישובים, כבישים ובסיסי צבא (מינים פולשים, מתפרצים ומתפראים, פסולת וזיהום אור, שפכים ורעש), חקלאות (זליגת חומרי הדברה ודישון, מינים פולשים ומתפרצים ופסולת), ושטחי יער (מינים פולשים ומתפרצים).

• במדד הקיטוע שמתייחס לשינוי בגודל שטחי הליבה של יחידות הניטור בין השנים 2015–2020, נמצא ששטחי הליבה של יחידת חולות מישור החוף ויחידת החורש הים תיכוני הצטמצמו בממוצע ביחס לשטחן יותר מכל יחידות הניטור האחרות. כלומר, גודל הכתמים הטבעיים הרציפים הצטמצם. בשטח היחידה גורמי הקיטוע המרכזיים הם יישובים, כבישים ותשתיות (השפעות שוליים, צמצום בתי גידול טבעיים ובידוד אוכלוסיות). חלק מהמינים הפסמופיליים נמנעים מתנועה על קרקע שאינה חולית, ולמעשה כלואים על "איי דיונות חול" בסביבה מיוצבת.
• גידור לצורכי תיחום שטחי מרעה או הגנה על שטחי חקלאות, בעיקר מטעים וכרמים (מגביל אפשרות מעבר ליונקים גדולים ובינוניים).

• הפסקה של כריתה, רעייה וליקוט הצומח המעוצה הובילה להתפשטות צומח, בעיקר ממוצא ים תיכוני (דחיקת מיני הצמחים והחי הפסמופיליים).

• פעילות רכבי שטח אינטנסיבית (פגיעה בצומח ובחי ושינוי מבנה הדיונות).

• יחידת חולות מישור החוף חשופה לזיהום אור יותר מכל יחידת ניטור אחרת. בכלל זה, כמעט כל חופי הים התיכון חשופים לזיהום אור, וכ-78% מהם חשופים לזיהום אור גבוה (שיבוש מקצבים ביולוגיים, משיכה לאור המלאכותי או דחייה ממנו, פגיעה בהתמצאות במרחב, פגיעה בפעולות הנחוצות לקיום [רבייה, תקשורת, שינה ועוד]).

• שטחים נרחבים מחולות מישור החוף סובלים מכיסוי צומח צפוף של מינים פולשים, בייחוד טיונית החולות ושיטה כחלחלה (דחיקה של מיני צמחים ובעלי חיים מקומיים ושינוי תנאי בית הגידול החולי).

• הפיתוח והפעילות האנושית האינטנסיבית חושפים חלקים ניכרים משטחי חולות מישור החוף לנוכחות מינים מלווי אדם, בהם כלבים וחתולים מתפראים, וכן מיני בר מתפרצים, כמו עורב אפור ותן זהוב (דחיקה של מינים מקומיים).

• התחממות, יובש ועלייה בעוצמות אירועי גשם (שינויים בפנולוגיה: נדידת עופות, עונת מעוף הפרפרים [ראו פרק פרפרים]). עליית מפלס הים עלולה לגרום לשינוי מבנה החוף ולשינויים בדיונות הקרובות לים.

• שינויים במגוון הביולוגי לאורך תקופת הניטור.
• השפעות שוליים של יישובים על המגוון הביולוגי.
• הבדלים במגוון הביולוגי בין דיונות פעילות לדיונות מיוצבות למחצה.
• הבדלים במגוון הביולוגי בין החלק הצפוני של חולות מישור החוף לחלק הדרומי.

ביחידת חולות מערב הנגב מנוטרים האינדיקטורים בשטחים טבעיים ומיוערים (בצהוב) בדיונות פעילות ובדיונות מיוצבות למחצה בארבעה אתרי ניטור: חולות קיסריה, אשדוד, ניצנים וזיקים.